שיטת פלדנקרייז

ה שיטת פלדנקרייז^®

ה שיטת פלדנקרייז היא מערכת חינוך המשתמשת בתנועה ללמד מודעות עצמיות ולשפר את התפקוד.

ה שיטת פלדנקרייז פותח על ידי ד"ר. משה פלדנקרייז (1904-1984). ה ביוגרפיה של ד"ר. פלדנקרייז תערוכות בתחומים המגוונים שלו הלימוד רומז למקורות של הגאון של השיטה שפתח.

ד"ר. משה פלדנקרייז כתב בהרחבה. להלן כמה קטעים מיצירותיו שיעוררו את החשיבה שלכם, ומשמשים מבוא שיטת פלדנקרייז.

את האי.אף.אף. אימצה תקני עיסוק, אשר נותן תיאור של היישומים של השיטה.

דוגמאות של ד"ר. הוראת פלדנקרייז ניתן לצפות או הקשיבה ב שלנו ארכיון מקוון.

חומרים עבור רכישה זמינים כאן:

לכולם

עבור מתרגלים ומתמחים

קטעים מתוך משה פלדנקרייז עבודה

• מבוא
• אינטגרציה פונקציונלית
• מודעות על ידי תנועה

מבוא

טכניקות לימוד פרט (אינטגרציה פונקציונלית)

טכניקות קבוצה (מודעות על ידי תנועה)

קטעים מתוך היצירה של משה פלדנקרייז

• מבוא
• אינטגרציה פונקציונלית
• מודעות דרך תנועה

מבוא

טכניקות הדרכה אישית (אינטגרציה פונקציונלית)

טכניקות הוראה בקבוצה (מודעות בתנועה)

קטעים מתוך יצירותיו של משה פלדנקרייז

• מבוא
• אינטגרציה פונקציונלית
• מודעות בתנועה

מבוא

טכניקות הוראת פרט (אינטגרציה פונקציונלית)

קבוצת טכניקות (מודעות בתנועה)

קטעים מעבודתו של משה פלדנקרייז

מבוא (Introduction)
שילוב תפקודי (Functional Integration)
מודעות מתוך תנועה (Awareness Through Movement)
מבוא

מתוך ספרו של משה פלדנקרייז, “גוף ורוח”, 1980:

הדרך בה הרוח והגוף מאוחדים העסיקה את בני האדם במרוצת המאות. ‘נפש בריאה בגוף בריא’ ואמרות דומות מדגימות את תפיסת האחדות הזו.

[…]

אני מאמין כי איחוד הרוח והגוף הינו אמת אובייקטיבית. הם אינם רק חלקים המתקשרים זה עם זה באופנים שונים, אלא שלם בלתי ניתן לחלוקה בעודם מתפקדים. מוח ללא גוף, אינו יכול לחשוב; לכל הפחות, המשכיות פעילות החשיבה מובטחת על ידי פעילות מוטורית מתאימה.

[…]

לתפיסתי, קיים ספק מועט, שהפעילות המוטורית, ויתכן גם שהשרירים עצמם, הינם חלק מהתפקודים הגבוהים שלנו. אין זה נכון רק לגבי תפקודים גבוהים כשירה, ציור ואהבה, אשר אינם אפשריים מלא פעילות שרירית, אלא גם לגבי תפקודים כחשיבה, זיכרון ורגש.

היתרון בגישת האחדות של חיים רוחניים וגופניים נחה בעובדה שביטוי שרירי הינו פשוט יותר מפני שהוא מרוכז וקל יותר לאיתור. יתרה מכך, קל לאין שיעור להבהיר לאדם את המתרחש בגופו באמצעות תנועה ושריר, כך, הגישה הגופנית פועלת מהר יותר ומאפשרת תוצאות ישירות. התמקדות באזורים מרכזיים בגוף, כעיניים, צוואר, נשימה, או האגן, קל לגרום לשינויים משמעותיים ומיידים במצב הרוח.

[…]

אדם מורכב משלוש ישויות: המערכת העצבית, אשר הינה הליבה; הגוף – השלד, הקרביים והשרירים; והסביבה, אשר הינה חלל, כוח המשיכה והחברה. שלושה היבטים אלו, כל אחד בתמיכתו הממשית ופעילותו, מהווים תמונה מלאה ופעילה של בן אנוש.

[…]

פעולה המושגת באופן אינדיבידואלי (פעולה אונטוגנית – Ontogenic) קשורה לחושים. פעולה כזו ניתנת לשינוי או למידה בעוד האדם הופך מודע להבדלים הממשיים, כגון עודף מאמץ, שימוש בקואורדינציה, תחושת הגוף, תצורת המרחב של קטעי גוף, היציבה, הנשימה, הדיבור ועוד.

צורה זו של למידה מודעת מושלמת כאשר אופי ביצוע הפעולה החדש הופך אוטומטי או אף בלתי מודע, ככל ההרגלים. היתרון של הרגל הנרכש מתוך מודעות, הוא שכאשר ההרגל מראה על אי התאמה או חוסר הסתגלות בעימותו אל מול המציאות, הוא מעורר בקלות מודעות חדשה ובכך מסייע ביצירת שינוי חדש ויעיל יותר.

אמונתי העמוקה ביותר היא שכשם שאנטומיה אפשרה לנו לרכוש ידע פרטני ואינטימי בנוגע לפעילות הגוף, ונוירו-אנטומיה אפשרה הבנה של מספר פעילויות של הנפש, כך גם ההבנה של היבטים גופניים של מודעות יאפשרו לנו להכיר את עצמנו באופן מעמיק יותר.

חזור למעלה (go to top)

טכניקות ללימוד עצמי (שילוב תפקודי – Functional Integration)

מתוך ספרו של משה פלדנקרייז, “שיטת הפלדנקרייז”, ND:

הטכניקה המניפולטיבית היא בהכרח יחידנית ומותאמת אישית לצרכיו הפרטיים של האדם.

מתוך ספרו של משה פלדנקרייז, “גוף ורוח”, 1980:

אני מתחיל כאשר האדם שוכב על גבו. תנוחה זו אמורה להפחית את מרבית השפעת כוח המשיכה על הגוף, ובכך לשחרר את מערכת העצבים. התגובה של המערכת העצבית למשיכת הכוח הינה הרגל. תחת נסיבות אלו, אין כל דרך לגרום לשרירים להגיב באופן שונה לאותם הגירויים, והרי זהו האמצעי המרכזי לחינוך הגוף מחדש.

[…]

בבוא הזמן, אני מלמד אנשים על ידי שימוש ב(עד) שלושים תנוחות גוף שונות, מעבר לישיבה, עמידה, צעידה ואיזון על […] גלגלים.

מתוך ספרו של משה פלדנקרייז “הברור המתחמק” (Meta הוצאה לאור, 1991):

שילוב תפקודי הינו ביסודו לא מילולי. הוא אפקטיבי מפני שהאדם הפצוע […] איבד את היכולת לעזור לעצמו. עצמאותם כה מתפשרת שמרבית הטיפולים מניבים רק שיפור שטחי, אם בכלל. (בשילוב תפקודי)… מרבית תחושות התנועה שעוצבו עוד בילדות המוקדמת, מושפעות. האדם נסוג מההתרחשות בעולם החיצוני ושוקע באופן מוחלט בעיסוק עם השינויים הפנימיים המתחוללים. תנועת העין החלקה יותר, סיבוב הראש, השינוי בחלוקת המשקל בסוליות כפות הרגליים, ההפחתה של מתחים בין צלעיים, ההשלמה של תבניות פעולות שרירים הנוגדות את כוח הכבידה לשם יצירת תחושה ברורה של יציבה אנכית זקופה, אינן יכולות להתרחש בלא השינוי המוחלט של תפקודים נוירולוגיים של הקליפה המוטורית ותחושתית במוח.

מתח השרירים הופך אחיד ומופחת. תחושה של הרגשה טובה משתלטת. הנשימה הופכת סדירה; הלחיים ורודות יותר. העיניים בהירות יותר, רחבות, לחות ונוצצות. לבסוף, האדם משפשף את עיניו כאילו התעורר מחלום נינוח.

חזור למעלה (go to top)

טכניקות קבוצתיות (מודעות מתוך תנועה)

מתוך ספרו של משה פלדנקרייז, “שיטת הפלדנקרייז” ND:

הטכניקה הקבוצתית (מודעות מתוך תנועה) נוצרה על מנת להשיג את תוצאת הלימוד המניפולטיבי על מספר רב יותר של אנשים. (המילה לימוד מורה כי שינויים בדימוי העצמי מיוצרים על ידי התלמיד, באמצעות הפיכתו מודע לדימוי הגוף השונה שלו).

מתוך ספרו של משה פלדנקרייז, “גוף ורוח”, 1980:

לדוגמא, קבוצה מסוימת אותה לימדתי, כללה גברים ונשים אשר סבלו מסכיאטיקה, פריצת דיסק, כתף קפואה ותלונות דומות. קבוצות אחרות עשויות להיות מורכבות ממורים, שחקנים, זמרים, רקדנים וכדומה.

אני מתחיל בבקשה מהאנשים לשכב על הגב (בשל אותו העיקרון של הפחתת כוח המשיכה) וללמוד לסרוק את עצמם. קרי, הם בוחנים באופן קשוב את הקשר בין גופם לבין רצפה וכך, באופן הדרגתי, לומדים להבחין בהבדלים ניכרים – נקודות בהן המגע הינו מזערי או לא קיים ונקודות בהן המגע מלא ומוחשי. הכשרה זו מפתחת מודעות למיקום השרירים היוצרים מגע עדין באמצעות מתח עודף וקבוע, וכך מחזיקים אזורים בגוף מעל לרצפה. שיפור מסוים בהפחתת המתח הינו בר השגה על ידי מודעות שרירית בלבד, אך מעבר לכך, לא יתרחש כל שיפור בחיי היומיום אלא אם כן אנשים יגבירו את מודעותם לשלד ומגמתו.

[…]

אני על פי רוב מבהיר כי מטרת עבודתי היא לעורר מודעות באמצעות תנועה, או היכולת לגרום לאנשים לצור מגע כמעט בו-זמני של השלד והשרירים עם הסביבה. אין מדובר ב’רגיעה’, מפני שרגיעה אמיתית הינה ברת השגה אך ורק כאשר אין עושים דבר. המטרה, אם כן, אינה רגיעה מוחלטת אלא מאמץ בריא, מלא כוח, קל ונעים. הפחתת המתח הינה מחויבת מפני שעל תנועה יעילה להיות ללא מאמץ. חוסר יעילות מורגש שמאמץ ומונע יותר פעילות ואת הטבתה של הפעילות.

ההפחתה ההדרגתית של מאמץ מיותר הינה הכרחית על מנת להגביר את רגישות תחושת התנועה, אשר בלעדיה, האדם אינו יכול להפוך למווסת עצמי.

[…]

מאפיין חשוב נוסף של עבודה בקבוצה הינו המשכיות חידוש המצבים הנשמרת לכל אורך הקורס. ברגע שהחידוש נשחק, המודעות מתקהה ואין כל למידה מתרחשת. במידה ותצורה מסוימת דורשת חזרה, אני מלמד אותה בעשרות ואף במאות ואריאציות עד אשר נרכשת המיומנות באופן מלא.

מכלול התרגילים מאורגן על מנת לצור שינוי נקי וברור בתחושה בסיומו של מפגש, ולרוב, פחות או יותר, השפעה מתמשכת. דבר זה מאפשר לתלמידים למצוא קשרים בין חלקים שונים בגוף, כדוגמת עצם השכמה השמאלית ומפרק הירך הימני, או בין שרירי העין והבהונות.

על מנת לצור את הרגיעה הנפשית הנדרשת להפחתת המתחים המיותרים, אני מעודד את הקבוצה באופן מתמיד ללמוד לעשות מעט פחות ממה שאפשרי בעודם מנסים בכל מאודם להיות פחות מהיאים, פחות נמרצים, פחות חינניים ועוד. הם מתבקשים, לעיתים קרובות, לעשות את המרב, ואז באופן מכוון, לעשות פחות.עניין זה חשוב בהרבה מכפי שהוא נדמה. זאת מפני שבהרגשתם התקדמות כאשר אינם מבצעים מאמץ, תלמידים מקבלים את התחושה שהם יכולים לבצע את הפעולה טוב יותר, ובכך לגרום לשיפור ניכר יותר. הישגים אשר דורשים אינספור שעות עבודה בדרכים אחרות, ניתנים להשגה בעשרים דקות באמצעות גישה זו של רוח וגוף.

חשוב לציין את התנועות הקטנות, אשר כמעט אינן מורגשות, בהן אני עושה שימוש נרחב. הן מפחיתות באופן בלתי רצוני התכווצויות שרירים בדרך מדהימה; במספר דקות של עבודה על רגל או זרוע,לדוגמא, ניכרת תחושה קלילה וארוכה יותר אל מול הרגל או הזרוע השנייה.

עם זאת, בכל שימוש בתרגיל או עיקרון, השיעור מובנה כך שבלא ריכוז, מבלי לנסות ולחוש את ההבדלים, מבלי להסב תשומת לב מלאה, אין ביכולתו של התלמיד להתקדם לשלב הבא. אני מרפה את ידי התלמידים מחזרה, רק חזרה מכאנית בלא שימת לב, עד כדי כך שהיא כמעט אינה אפשרית. תרגילים רבים מורכבים מדאגה מתמדת לדרך בה מושגת המטרה ולא מהמטרה עצמה, זוהי דרך חשובה להפחתת מתח. כל התרגילים הללו מכוונים להשגת קואורדינציה רוחנית וגופנית, ובייחוד פעולה ויציבה נכונה וזקופה.

[…]

לבסוף, הכרה עצמית באמצעות מודעות היא מטרת החינוך מחדש. בעודנו הופכים מודעים לפעולות אותן אנו מבצעים אנו מבצעים הלכה למעשה, לא אומרים או חושבים שאנו עושים, בכך, הדרך לשיפור נפתחת בפנינו.

חזור למעלה (go to top)

רסיסים של עבודת משה פלדנקרייז

• הקדמה
• אינטגרציה פונקציונלית
• מודעות בתנועה

הקדמה

טכניקות הוראה בודדות (אינטגרציה פונקציונלית)

טכניקות קבוצה (מודעות בתנועה)